הלילה לרוב נשבר
לא מעצם נדודי השינה

הוא נשבר בדקות הראשונות
שאחרי ההתעוררות באמצע הלילה

הגיעה אליי לייעוץ אישה, נקרא לה מילה. בת 35.

השינה שלה כבר מזמן נשברה. כן, היא הלכה לישון מאוחר. כן, לא הספיקה לסיים את ענייני הבית. כן, הגיעה למיטה עייפה ועצבנית כבר מראש.

אבל משם נכנס לפעולה תסריט אחר.

היא שכבה במיטה וכמעט מיד חשבה:

וככל שהיא ניסתה בכוח להירדם מהר, כך השינה התרחקה.

לפנות בוקר היא נרדמה. ובבוקר התעוררה עם ראש כבד, במצב רוח רע ועם המחשבה:

הלאה, סבל לא רק הלילה.

וככה יום אחר יום.

בייעוץ היא אמרה לי משפט מאוד אופייני:

וכאן מגיע רגע חשוב.

לעיתים קרובות נדמה לאדם שהבעיה ענקית ובלתי נשלטת. אבל בלילה את הכול מכריעות נקודות קטנטנות.

אחת מהן, הדקות הראשונות אחרי ההתעוררות באמצע הלילה.

לכן חשוב לי לדבר לא רק על השינה בכללותה. חשוב לי לדבר על הפרק הקצר ההוא של הלילה, שבו עדיין אפשר לא להכריע את עצמנו בחרדה.

לא תמיד אפשר בלילה אחד לשנות את כל תמונת השינה. אבל לעיתים קרובות מאוד אפשר לנהוג אחרת דווקא בדקות הראשונות שאחרי ההתעוררות באמצע הלילה.

ואז לא משתנה הכול בבת אחת.
משתנה תסריט לילי אחד וספציפי.